אם לא תשאל? איך תדע את התשובה?

"שלום, כאן מדבר שלום....כאן מדבר....שלום....כאן מדבר שלום......"
תארו לעצמכם שהייתם בעולם מקביל שבו,כמו בסרטים בדיוניים,האדם הוא השולט על הרובוטים המשרתים אותו.
תארו לעצמכם שישנו רובוט אחד,שונה מהאחרים,החושב אחרת,באופן אנושי יותר.תארו לעצמכם שאתם הוא אותו רובוט.
עורים ליום מוזר בתוך מעין בית חרושת ענק ליצירת 1,000,000 כמוכם,והספירה עולה.
אתם מסתכלים סביב וכל אשר אתם חשופים לו הם 4 קירות בגובה בניין של 3 קומות לפחות ומסביבכם אלפים רובוטים שנראים בדיוק כמוכם, מה הייתם עושים?
אם הייתם מנסים לדבר וכל מה שהיה יוצא מפיכם הוא "שלום....כאן מדבר...."
אין לכם שם.
אין לכם דופק.
אתם מרגישים את כובד הפלדה המשמשת כגוף לכם.
לפתע אתם מרגישים יאוש...ואחרי יממות של נסיון לתמרן בסביבתכם תמצאו את עצמכם חושבים על המצב ומבינים שאתם שונים מכלל אחיכם.
אתם יכולים לחשוב,יכולים להרגיש...אתם מתחילים לחשוב על תשובה אפשרית למה שקורה סביב...
מה הייתם עושים?

בימים האחרונים אני מרגיש כמו רובוט זה...יחיד...כבד...עצוב...
ואיני יודע מה עליי לעשות.
מה הייתם עושים?

יום גשום ומוזר

הינה הגיעה המועד לצאת החוצה ולבלות את היום באופן יוצא מן הכלל.
מתי עוד יתפנה לככם הזמן לשאול את עצמכם "אז מה תרצו להיות היום?" להתלבש כך ולצאת החוצה מבלי שיחשבו אתכם כמשוגעים?
אז מה תרצו להיות היום?
גיבור העל האהוב עליכם?או גיבור העל האהוב על כולם?
נציג מן המין השני?או להציג חזות שונה לגמרי מהאידיאולוגיה שלכם?
רק תבחרו :)
היום עורתי ליום סגריר הלא מקובל בחגיגת פורים ולמרות זאת הרגשתי נפלא.
דבר אחד הציק לי...לא ראיתי ילדים ששים בחוץ ומקפצים ולא הרגשתי אוירת חג או חופש ביטוי עצמי.

אז הינה אני מוצא את עצמי מעשן נרגילה ומסתקל על השמים הקודרים ומהרהר.

מחשבות של אמצע הלילה

הינה אני כאן מוצא את עצמי כותב שוב כשאמרתי לעצמי שאסיים את היום ליפני כשעה.
זה תמיד קורה לי,אני תמיד ניסחף על ידי הרגשות שלי.
כשהמוח אומר לי שזה אסור הלב אומר:"אל תחשוב אפילו פעם אחת".
בזמן האחרון אני נודד בין ענן מחשבה אחד לענן מחשבה אחר...לאחרונה ניתקלתי בסיפורים של אדם שהיה מקורב אליי בעבר.
איני יודע מה עובר בראשו בשעת הימצאו לבד אך אני סבור כי מחשבות אלו צצו גם בראשי פעמים אחדות.
איני רוצה להישמע סנובי אך אני יודע ב100% שבן אדם זה היה ועד היום מושפע מהתנהגותי ולמרות שאחדים יאמרו "איזה כיף לך" או "מתלהב" איני הייתי בוחר דרך חשיבה כשלי לך.
ברגעים אלו אני מרגיש אשם על מה שנהפכת להיות ואיני יודע אם דבר מה זה הוא טוב או לא.
אם נהפכת להיות כמותי אז עשית זאת מבחירה אישית אך איני חושב שידעת את תוצאות הלואי של המהפך...
להיות אדם שלבו צובר משקל כל דקה שעוברת אינו דבר טוב,לדעתי
אני בטוח שאתם רואים ניגוד בדבריי וזאת מיפני שאני נתון תחת פיצול דעות אישיות...מבפנים אני מלא צער וכאב ומבחוץ עליי ליצור תדמית על מנת להגן על קרוביי.
ודאי חלקכם ראיתם סרטי מלחמה או גבורה ובכל סרט לגיבור שהועמד לשאלה האם להלחם ולמות או לברוח והשאר בחיים ישנה משפחה- אישה וילדים ולמרות חזותו הקשוחה והמחוספסת מבפנים הוא נקרע לגזרים מהמחשבה שלא יראה אותם שוב אך חייב הוא להוות דמות חזקה,הגבר במשפחה,החומה שמגינה על הבית,כך גם אני.

אני אסיים רשומה זו במשפט שלקח את אחד המשפטים לגישת חיים מפורסמת ונתן לה קמצוץ של הומור:

"תחיה כל יום כאילו הוא האחרון, באחד הימים תצדק" , ג'רמי שוורץ

פוסט ראשון

טוב אז שלום לכם קוראים יקרים,
החלתתי לא לרשום הרבה בפוסט הראשון מכיוון ואין לי עוד ממש הרבה קוראים, אם ביכלל.
בנתיים אני צריך לגבש קבוצת קוראים אז אם מישהו כאן רואה את זה אני מבקש מכם להציע רעויונות לפרסום הבלוג.

נ.ב.
אנא זיכרו שברצוני להישאר אנונימי אז אל תציעו לי לפרסם אותו בפייסבוק או באיי סי קיו